בושם לאישה עצי-ענברי מ-Banana Republic. נפתח בתווי שזיף והל ירוק ונחתם בבסיס של עוד וענבר, עם נוכחות חמימה שנשארת שעות.
259.00 ₪
מעטים זוכרים ש-Banana Republic נולדה ב-1978 כקטלוג הזמנות בדואר, מאויר ביד, שמכר עודפי ציוד ספארי מתוך חנות קטנה במיל ואלי שבקליפורניה. מל ופטרישה ציגלר מכרו את העסק ל-Gap כבר ב-1983, והמותג נדד משם אל השפה העירונית המהודקת שמזוהה איתו היום. גם הקו הריחני נבנה באותו היגיון: מעט רעש, חומר גלם אחד שמוביל, ופרשנות מערבית למסורות ריח רחוקות. 17 Oud Mosaic יצא ב-2017 והוא בדיוק זה, עוד מזרחי שעבר ליטוש עד שאיבד את החספוס ונשאר עם החום בלבד.
ההתזה הראשונה לא מתחילה בעץ אלא בפרי. שזיף בשל, כמעט ריבתי, נפתח מיד עם הל ירוק שמכניס אליו נשימה קרירה, ופלפל לבן מוסיף עקצוץ יבש שמונע מהמתיקות להישפך. זה פתח קצר יחסית, כעשרים דקות עד חצי שעה, ובמהלכו הבושם נשמע פירותי-מתובל הרבה יותר מכפי שהשם מבטיח. מי שמצפה לעוד מיד יופתע, ובצדק, כי הרובד הזה נבנה כדי לפתות ולא כדי להצהיר.
הלב מזיז את הפרי הצידה ומעמיד במרכז ורד טורקי מלא, אותו זן דמשקאי מרוכז שמריח כמו ריבת ורדים ולא כמו זר טרי. לצידו נכנס זעפרן, יבש ומעט עורי, והוא זה שמחבר בין הפרחוניות לבין מה שיגיע אחר כך. השילוב הזה מוכר היטב מבשמי המזרח התיכון, אבל כאן הוא מרוסן: הוורד לא מתפוצץ, הזעפרן לא שורף, ושניהם מחזיקים יחד כשעתיים.
הבסיס הוא הסיבה שהבושם קרוי כפי שהוא קרוי. עוד רך, מעושן קלות ובלי הצד החייתי שמרתיע רבים, מונח על ענבר ולבדנום שמעגלים אותו ומוסיפים לו מרקם דבשי. ככל שהשעות עוברות הבושם יורד לעומק העור, נעשה חמים ומעט מתוק, והצד הפירותי חוזר להציץ מלמטה כמו הד. אחרי חמש שעות זה כבר לא בושם ורדים ולא בושם פירות אלא ריח עור חמים שקשה להצביע על מקורו.
מבחינת ביצועים מדובר בבושם בינוני-חזק. אורך החיים נע סביב שש עד שמונה שעות על עור רגיל, וההילה מורגשת בטווח קרוב בשעתיים הראשונות ואחר כך נצמדת. זה לא בושם שממלא חדר, וטוב שכך, כי צירוף של עוד וורד בעוצמה גבוהה נוטה להיות תוקפני. העונה הטבעית שלו היא סתיו וחורף, וגם ערבי אביב קרירים. ביום עבודה הוא עובד בהתזה אחת או שתיים, בערב אפשר להרשות שלוש.
בתוך סדרת הבשמים של המותג זהו הפריט המזרחי ביותר, וגם היחיד שמצהיר על עוד כבר בשמו. מי שמכיר את שאר הסדרה, שנוטה לכיוונים ירוקים, הדריים ורעננים, יגלה כאן פנים אחרות לגמרי. זו אחת הסיבות לכך שהוא נחשב מציאה בקטגוריה שלו.
למי הוא מתאים? בעיקר למי שאוהב ניחוחות חמימים שאינם ממותקים, ולמי שמחפש כניסה נוחה אל עולם העוד בלי לשלם מחיר של בושם נישה. הוא פחות מתאים למי שמעדיף בשמים נקיים וסבוניים או פרחוניים קלילים, כי הצד העודי נוכח כאן לכל אורך הדרך גם כשהוא מרוסן. שווה לנסות אותו על העור ולא על נייר, מפני שהמעבר בין הפרי לוורד ולעוד תלוי בחום הגוף ומשתנה מאדם לאדם.
עוד נקודה שכדאי להכיר: הריכוז כאן הוא או דה פרפיום, כלומר אחוז שמנים גבוה יחסית, ולכן הבושם רגיש פחות לחום מאשר או דה טואלט. עם זאת שזיף וורד הם תווים שמתחמצנים עם הזמן, וצבע הנוזל עשוי להתכהות מעט לאחר שנתיים או שלוש. זהו תהליך טבעי שאינו מעיד על קלקול, אך שמירה על הבקבוק בקופסה, הרחק מאור ומשינויי טמפרטורה, תשמור על הפתיחה חדה יותר לאורך זמן.
רססו על בסיס הצוואר ועל פנים המרפק, ואם אתם רוצים שההילה תישאר סביבכם ולא מאחוריכם, הוסיפו התזה אחת על הכתף. הימנעו משפשוף העור אחרי ההתזה, כי הוא מרסק את הפתיחה הפירותית ומקצר אותה בחצי. עור לח מחזיק את הבושם טוב יותר, ולכן שווה לרסס דקה אחרי המקלחת על עור שעדיין לא התייבש לגמרי. אחסון בארון סגור ורחוק מאדים חמים ישמור על הפתיחה במשך שנים.
הוא עובד יפה בשני המצבים, אבל הכמות משנה. שתי התזות בבוקר נותנות ניחוח חמים ומאופק שמתאים גם למשרד, בעוד שלוש או ארבע התזות בערב מוציאות את הצד העודי המלא. בחודשי הקיץ עדיף להסתפק בהתזה אחת.
בממוצע שש עד שמונה שעות, כשהשעתיים הראשונות הן החזקות ביותר. על עור יבש הוא עשוי להתקצר לחמש שעות, ולכן כדאי לרסס על עור לח או להשתמש בקרם גוף ניטרלי לפני ההתזה.
בשמי עוד מסורתיים נוטים להיות מעושנים, שרפיים ולעיתים חייתיים. כאן העוד עבר ריכוך משמעותי והוא מונח על שזיף, ורד וענבר, כך שהתוצאה נעימה ונגישה גם למי שלא התנסה בעוד בעבר.
