בושם ארומטי עצי לגבר מ-Pascal Morabito. נפתח בתווי ברגמוט, מנדרינה ולבנדר ונחתם בבסיס של פצ'ולי ועור, עם לב פרחוני תבליני שנשאר קרוב לעור.
199.00 ₪
פסקל מורביטו נולד בניס ב-1945 למשפחת צורפים איטלקית שעובדת בזהב מאז 1871. הוא למד אדריכלות, פתח ב-1968 סדנת תכשיטים משלו, וב-1970 הציג את היהלום החופשי, אבן כלואה בקובייה של קריסטל סינתטי עם קצוות זהב שהפכה לאייקון עיצובי. עשור אחר כך, ב-1980, הוא יצר את Or Noir וכינה אותו בושם התכשיט הראשון; הבקבוק נמצא היום באוסף הקבוע של מוזיאון הבושם בגראס. Grey Quartz, שיצא ב-2012, שייך לסדרת Pierres Precieuses של המותג, שבה כל בושם נושא שם של אבן. קוורץ אפור הוא אבן עמומה, לא ראוותנית, וזה בדיוק אופיו של הבושם.
הפתיחה חדה ונקייה. התווים העליונים מביאים ברגמוט ומנדרינה שמתפוצצים ברגע ההתזה הראשון, הדריות בהירה שאיננה ממותקת, ומיד אחריהם נכנס לבנדר שמותח מעליהם קו ארומטי יבש. חמש עשרה עד עשרים הדקות האלה הן החלק הקלאסי ביותר בבושם, והן מזכירות ניחוח ארומטי צרפתי ותיק רגע לפני שהמסלול משתנה.
ואז מגיעה ההפתעה. תווי האמצע נפתחים בציפורן הגינה, פרח חריף ומעט מתכתי שכמעט נעלם מבשמי הגברים של השנים האחרונות. לצדו עלה סיגלית ירוק ולח, ואגוז מוסקט שמחמם את כל התמונה מלמטה. הצירוף הזה, פרחוני ותבליני בעת ובעונה אחת, הוא מה שגורם לאנשים לשאול מה זה: הוא איננו נשמע כמו שום בושם גברי אחר על המדף.
אחרי כשעתיים הבושם מתיישב. תווי הבסיס מניחים פצ'ולי אדמתי, וטיבר מעושן וקצת עשבוני, ועור יבש שמעניק לסיום מרקם כמעט מחוספס. ככל שהשעות עוברות הפרחוניות נסוגה, הצד העצי משתלט, והבושם הופך שקט וקרוב מאוד לעור, בלי מתיקות ובלי וניל שיעגלו אותו.
הקשר בין תכשיטנות לבישום איננו מקרי אצל מורביטו. סדרת Pierres Precieuses בנויה כמו קופסת אבנים: כל בושם מקבל שם של מינרל ואופי שאמור להתכתב איתו, ואפור הוא הצבע הקשה ביותר לתרגום לריח. במקום ללכת על עשן או מתכת, מורביטו בחר בדרך עקיפה יותר, של פרח יבש על מצע עצי, וזה מה שמעניק לבושם את התחושה הקרירה והמאופקת שלו. מי שמכיר את הפוז'רים הצרפתיים של שנות השמונים יזהה כאן קרבה משפחתית, אבל גרסה מנוקה מהחריפות הירוקה האגרסיבית שאפיינה את התקופה ההיא.
מבחינת קהל, זה בושם שמתפקד הרבה יותר טוב כבושם יומיומי מאשר כבושם ערב חגיגי. הוא אינו מנסה למשוך תשומת לב, אין בו מתיקות גורמה ואין בו את הענבר הכבד שהפך לסימן ההיכר של בשמי גברים בעשור האחרון. במקום זאת הוא מציע נוכחות מסודרת ונקייה, מהסוג שמורגש כשמישהו עובר לידכם ולא מהסוג שממלא חדר ישיבות.
מבחינת ביצועים מדובר באו דה טואלט הגון ולא יותר מזה: שש עד שבע שעות על העור, הילה בינונית שמורגשת בטווח של זרוע בשעתיים הראשונות ומתקרבת לגוף לאחר מכן. זו הסיבה שהוא עובד יפה במיוחד בסתיו ובחורף, בשעות היום ובערבי עבודה, ופחות בחום כבד של אוגוסט. טווח הגילים רחב, אבל האופי הפרחוני התבליני מדבר יותר אל מי שכבר מכיר את עצמו ופחות אל גבר שקונה בושם ראשון.
שתיים עד שלוש התזות מספיקות: אחת לבסיס הצוואר, אחת לחזה מתחת לחולצה ואחת אופציונלית לגב כף היד. כדאי לרסס על עור לח מעט אחרי מקלחת, כי הפצ'ולי והוטיבר נאחזים טוב יותר בעור מלוחלח. אל תשפשפו את פרקי הידיים זה בזה, זו פעולה ששוברת את התווים העליונים ההדריים ומקצרת אותם בחצי. אם אתם רוצים נוכחות ארוכה יותר, רססו גם על צווארון הבגד: תווי העור והוטיבר נאחזים בבד ונשארים בו הרבה אחרי שדהו מהעור.
כן, אבל במידה. שש עד שבע שעות של אורך חיים והילה בינונית הופכים אותו למתאים ליום עבודה, ובלבד שתסתפקו בשתי התזות. שלוש ומעלה יהפכו את הצד התבליני לנוכח מדי בחלל סגור.
הלב הפרחוני. ציפורן הגינה ועלה סיגלית הם תווים שכמעט לא רואים בבשמי גברים מודרניים, והם מה שמעניק לבושם את הזיהוי המיידי שלו. בלעדיהם היה זה עוד ניחוח ארומטי סטנדרטי.
סתיו וחורף. הפצ'ולי, הוטיבר והעור נפתחים יפה בקור ומחזיקים לאורך זמן, ואילו בחום ישראלי כבד הצד התבליני עלול להפוך כבד. באביב הוא עדיין עובד בשעות הערב.
