בושם לגבר פוזר ארומטי מ-Lacoste. נפתח בתווי ליים ולבנדר ונחתם בבסיס של אזוב עץ ווטיבר, עם אופי ירוק קלאסי משנות השמונים.
החל מ- 349.00 ₪
רנה לקוסט היה שחקן טניס צרפתי מהשורה הראשונה, ובעיתונות האמריקאית הדביקו לו את הכינוי התנין. הוא לקח את הכינוי, רקם אותו על חולצת פיקה קצרת שרוולים שהמציא כדי לשחק בה בנוחות, וב-1933 הפך אותו למותג. הבושם הראשון של המותג הגיע רק ב-1984, יותר מחצי מאה אחר כך, והוא לא ניסה להיות חדשני: הוא היה ניחוח ארומטי קלאסי, ירוק ומר, בדיוק בשפה ששלטה אז בבישום הגברי הצרפתי. היום הוא נשמע כמו מסמך היסטורי, ובמובן הטוב.
הפתיחה חדה ומרעננת. ליים מוביל עם חמיצות ירוקה, לימון וברגמוט מרחיבים את ההדרים, לבנדר נכנס עם ארומטיות יבשה ומרווה מוסקט מוסיפה מרירות עשבית שמעגנת את הכול. חמש הדקות הראשונות עזות ממש, כמעט חריפות, וזה מאפיין מובהק של בשמים מהתקופה. השלב הזה נמשך כרבע שעה ואז הצד הירוק מתחיל להשתלט.
הלב ירוק במובהק. בזיליקום מכניס חדות עשבונית מטבחית, גרניום מוסיף גוון ורדרד ומתכתי, גלבנום מביא מרירות ירוקה עזה במיוחד שמזכירה גבעול שנשבר, ויסמין וציפורן מרככים את הכול בשכבה פרחונית תבלינית. זהו החלק שהכי מזוהה עם התקופה, והוא גם החלק שמפריד את הבושם מכל ניחוח גברי מודרני. השלב הזה מחזיק כשעתיים וחצי.
הבסיס הוא ניחוח ארומטי ספר לימוד. אזוב עץ מביא לחות של יער וקליפת עץ, וטיבר מוסיף יובש אדמתי ומעושן, ארז נותן שדרה, מאסק מרכך ופולי טונקה סוגרים עם מתיקות שקדית שמעגלת את המרירות. אחרי חמש שעות מה שנשאר הוא רושם ירוק וחם, גברי בצורה שכבר לא מייצרים היום. ההתפתחות היא מסע מהדרים חדים אל אדמה יבשה, וזה בדיוק המסלול שהגדיר את הקטגוריה.
הביצועים טובים: שש עד שמונה שעות על העור והילה מורגשת בשעתיים הראשונות. זהו בושם של כל השנה שמצטיין באביב ובסתיו, ובקיץ הישראלי הפתיחה ההדרית עובדת מצוין אבל האזוב בבסיס עלול להרגיש כבד בשעות הצהריים. הוא מתאים לשעות היום, למשרד, לפגישות ולארוחת צהריים, וגם לערב לא רשמי. מי שמחפש בושם עם אופי ברור במחיר הגיוני ימצא כאן בחירה יוצאת דופן.
כדאי להבין מהו ניחוח ארומטי. זהו מבנה שנולד בסוף המאה התשע עשרה ומבוסס על שילוש של לבנדר, אזוב ופולי טונקה, והוא הפך לשלד של כמעט כל בושם גברי בעולם המערבי במשך מאה שנה. השם עצמו מגיע מהמילה הצרפתית לשרך. Lacoste מ-1984 הוא נציג נאמן במיוחד של המשפחה הזו, ולכן הוא נקודת התחלה מצוינת למי שרוצה להבין מאיפה באה כל הקטגוריה.
נקודה שראוי לומר בכנות: אזוב עץ טבעי הוגבל ברגולציה האירופית בעשורים האחרונים, וכל בושם ותיק שנשען עליו עבר כיול מחדש. מי שזוכר את הבושם מהשמונים או מהתשעים עשוי למצוא שהגרסה של היום מעט רכה ופחות מרירה. זהו שינוי אמיתי ולא דמיון, והוא נכון לכל בשמי הניחוח הארומטי הקלאסיים ולא רק לזה.
מבחינת קהל היעד, זהו בושם שמתאים במיוחד למי שנרתע ממתיקות. אין בו וניל דומיננטי, אין פרלינה ואין את הצד הגורמנדי ששולט בבישום הגברי של השנים האחרונות. במקום זה יש ירוק, מרירות ואדמה. מי שאוהב את הכיוון הזה ימצא כאן אחת הדוגמאות הנקיות שלו, ומי שהתרגל לבשמים מתוקים כדאי שיריח לפני שהוא קונה.
שלוש עד ארבע התזות. מקמו שתיים על הצוואר, אחת על החזה ואחת על גב היד. האזוב והוטיבר נאחזים היטב בבד, ולכן ריסוס על צווארון או על סוודר יאריך את הניחוח לכל היום. הימנעו מריסוס מיד אחרי גילוח, הליים והמרווה צורבים על עור פתוח. אחסנו את הבקבוק בארון סגור, ההדרים בפתיחה מתחמצנים מהר כשהם חשופים לאור שמש ישיר ולחום.
מבנה קלאסי שנשען על שילוש של לבנדר, אזוב עץ ופולי טונקה, והוא השלד של רוב הבשמים הגבריים במאה השנים האחרונות. Lacoste משנת 1984 הוא נציג נאמן במיוחד של המשפחה הזו.
לא לגמרי. אזוב עץ טבעי הוגבל ברגולציה האירופית, וכל בשמי הניחוח הארומטי הוותיקים עברו כיול מחדש. הגרסה הנוכחית מעט רכה ופחות מרירה מזו שנמכרה בשנות השמונים.
למי שנרתע ממתיקות. אין כאן וניל דומיננטי ואין צד גורמנדי, אלא ירוק, מרירות ואדמה. זו בחירה טובה לשעות היום, למשרד ולפגישות.
