בושם לאישה פרחוני פירותי מבית Nina Ricci. נפתח בתווי אפרסק וברגמוט ונחתם בבסיס של מאסק לבן ווניל, עם נוכחות מתונה שמחזיקה יום עבודה שלם.
269.00 ₪
מריה ריצ'י פתחה את בית האופנה שלה בפריז בשנת 1932, בגיל חמישים, אחרי קריירה שלמה שבה עיצבה עבור אחרים. הבן שלה רובר הוא שדחף את השם אל עולם הבושם, וב-1948 יצא L'Air du Temps בבקבוק היונים שעיצב בית לליק, אחד הפלאקונים המזוהים ביותר במאה העשרים. Love In Paris, שהושק בשנת 2004, שייך לדור אחר לגמרי של הבית. הוא פחות טקסי ויותר יומיומי, והבקבוק העגלגל בגוון ורוד שקוף מצטט את המסורת העיצובית של ריצ'י בלי לנסות להתחרות בה. גם הנוזל שבפנים עובד באותה רוח: פרחוני פירותי מלוטש שנבנה כדי להיות נוח, לא כדי להפגין.
ההתזה הראשונה מגיעה כמעט כמו חיתוך בפרי. אפרסק בשל נותן מתיקות עגולה ורכה, וברגמוט חותך אותה בחומציות קרירה שמונעת מהפתיחה להישמע דביקה. בעשרים הדקות הראשונות זה הצד הפירותי ששולט, בהיר ומעט נוצץ, עם אותה תחושת קליפה טרייה שנשברה זה עתה בין האצבעות. מי שמכיר את הפירותיים הצווחניים של אמצע שנות האלפיים ישים לב מיד שכאן המינון מרוסן: אין סוכר מלאכותי ואין עומס. אחרי כחצי שעה החדות מתעמעמת, הפירות מאבדים את הברק החיצוני ומתחילים להימסך אל תוך הפרחים שמתחתם.
הלב הוא המקום שבו הבושם מקבל את הזהות שלו. ורד רך פותח את השלב הזה, לא הגרסה הכבדה והשמנונית של הוורד המזרחי אלא ורד נקי וקצת אבקתי, כזה שנשמע יותר כמו עלי כותרת מאשר כמו שמן. יסמין נשען עליו ומוסיף מלאות לבנה וזוהר קל, ושני התווים יחד יוצרים ליבה נשית קלאסית מאוד. מתחתם עובדים אניס וכוסברה בכמות זעירה, וזה הפרט המעניין בקומפוזיציה: הם מייצרים נגיעה ירוקה תבלינית שמושכת את הפרחוניות מטה ומרחיקה אותה מהמתקתקות. השלב הזה מחזיק כשעתיים וחצי והוא הפנים האמיתיות של הבושם.
הבסיס פשוט ומכוון. מאסק לבן עושה את רוב העבודה, משטח את הפרחים והופך אותם לשכבה חמימה שנצמדת לעור, ווניל מוסיף מתיקות עדינה שלא גולשת לכיוון גורמנדי. אחרי כארבע שעות מה שנשאר על העור הוא עקבה נקייה ורכה, קרובה מאוד לריח של עור אחרי מקלחת עם סבון טוב. ההתפתחות כולה לינארית יחסית, והכנות מחייבת לומר שזה חלק מהעניין ולא פגם: הבושם לא מפתיע אף פעם, הוא פשוט נשאר נעים משעה לשעה. מי שמחפש דרמה ריחנית ומהפכים בשלבים יימצא כאן מעט מדי.
אורך החיים על העור נע סביב חמש עד שש שעות, ועל בד הרבה יותר. ההילה מתונה ומכוונת פנימה, כלומר מי שיושב לידכם ירגיש את הבושם אבל הוא לא ימלא חדר ישיבות. זו נקודת חוזק במקרה הזה: הריכוז נבנה לשעות עבודה, לבוקר של אביב ולערבי קיץ מוקדמים, ובחום הוא נפתח יפה במיוחד כשהאפרסק מקבל מרחב. בחורף הישראלי הוא עלול להישמע דק מדי לצד בשמים ענברים כבדים. האופי הבהיר והמעט אבקתי מדבר בטבעיות אל קהל צעיר ואל מי שמעדיף בושם רקע על פני הצהרה.
בתוך מדף הבשמים הפרחוניים פירותיים, Love In Paris תופס עמדה שקטה. הוא פחות ממותק מרוב מתחריו מאותה תקופה, פחות סינתטי בפתיחה, ומשלם על כך במחיר של נוכחות צנועה יותר. בפועל זה הופך אותו לבחירה בטוחה למשרד, לפגישות ולסביבות שבהן בושם עוצמתי מפריע, וגם למי שרוצה בקבוק אחד שמתאים לכל שעות היום בלי לחשוב יותר מדי. השילוב עם קרם גוף ניטרלי או עם סבון נטול ניחוח משפר את אחיזתו בצורה מורגשת.
עוד נקודה ששווה לדעת: הבושם הזה מגיב טוב במיוחד לשכבות. מכיוון שהבסיס שלו מאסקי ופשוט, אפשר להתיז מעליו בושם ורדים או בושם עצי בלי שהשניים יתנגשו, והתוצאה בדרך כלל מלאה יותר מכל אחד מהם לבד. גם הכיוון ההפוך עובד, כלומר התזה שלו מעל בסיס כבד כדי להאיר אותו. מי שמחזיק כמה בקבוקים ימצא כאן שימוש נוסף מעבר לשימוש הישיר, וזה מעלה משמעותית את הערך של בקבוק אחד.
שתי התזות על צדי הצוואר ואחת על פנים המרפק מספיקות לחלוטין. כדאי לרסס על עור לח מיד אחרי מקלחת, כי המאסק שבבסיס נאחז טוב יותר בעור מלוחלח ומאריך את הנוכחות בכשעה. הימנעו משפשוף פרקי הידיים זה בזה אחרי ההתזה, פעולה שמועכת את הפתיחה הפירותית ומקצרת אותה משמעותית. אם אתם רוצים שארית שתחזיק אל תוך הערב, כוונו התזה אחת אל צווארון החולצה או אל קצות השיער, שם הבושם נשמר זמן רב בהרבה מאשר על העור עצמו. אחסנו את הבקבוק בארון סגור ולא על אדן חלון, כי הפירותיות בפתיחה היא הראשונה שנפגעת מאור ומחום.
כן, וזה בעצם ההקשר הטבעי שלו. ההילה מתונה והבושם נשאר קרוב לעור, כך שהוא לא מציף חדר ישיבות או חלל עבודה משותף. שתי התזות בבוקר מספיקות ליום עבודה שלם.
בין חמש לשש שעות על העור, ולעיתים קרובות יותר על בגדים. השלב הפרחוני בלב מחזיק כשעתיים וחצי, ואחריו נשארת שכבת מאסק ווניל רכה שנצמדת לעור.
הוא ממותק פחות וסינתטי פחות בפתיחה. האניס והכוסברה בלב מושכים את הפרחוניות לכיוון ירוק ותבליני, וזה מרחיק אותו מהמתיקות הסוכרית שאפיינה חלק גדול מהקטגוריה באמצע שנות האלפיים.
מאומתהבושם הכי טוב שהיה לי! חבל שירד מהמדפים
