בושם לאישה פירותי עצי מ-Lattafa. נפתח בתווי מנגו, תפוז וברגמוט ונחתם בבסיס של לבונה וניל וענבר לבן, עם עמידות גבוהה במיוחד.
379.00 ₪
קשה למצוא מנגו בבושם מזרחי. הפרי הזה נחשב מסוכן בעולם הבישום כי הוא נוטה מהר מאוד לכיוון ממתק או שמפו, ורוב מותגי הבישום פשוט נמנעים ממנו. Remas מסדרת Niche Emarati של Lattafa בוחר בו בכל זאת ומצמיד אותו ללבונה, שרף הקטורת המסורתי של חצי האי ערב, וזה השילוב שהופך אותו למעניין. Lattafa, בית אמירתי משפחתי שפועל מאז 1980, בנתה את שמה על היכולת לקחת מבנים מזרחיים ותיקים ולהלביש עליהם פירות מודרניים במחיר נגיש, ו-Remas הוא דוגמה נקייה לגישה הזו.
מעניין להשוות את Remas לשאר קו הבשמים של Lattafa. המותג התפרסם בזכות בשמים מתוקים וכבדים בסגנון קפה, קינמון ווניל, וכאן הוא הולך על מבנה שונה לגמרי: פרי טרופי בפתיחה ושרף קטורת בבסיס, בלי שכבת הסוכר האופיינית באמצע. הלבונה היא חומר גלם מסורתי של חצי האי ערב, שנקטר משרף עצי בוסווליה, והשימוש בה כאן הוא הקישור היחיד לזהות המזרחית של המותג. כל השאר נשמע מודרני ובינלאומי.
הפתיחה מבריקה ועסיסית. ברגמוט חד נכנס ראשון, מנגו בשל מוסיף עסיסיות סמיכה, ותפוז מרכך את השניים בקליפה מתוקה. אין כאן שום ניסיון להיות מעודן: עשרים הדקות הראשונות רועשות, שמחות ומאוד מזמינות. הפרי מרגיש טרי ולא מרוסק, וזה יותר ממה שאפשר לומר על רוב הפתיחות הפירותיות בטווח המחיר.
הלב מפתיע בכך שהוא כבר מכניס עץ. יסמין מוסיף פרחוניות לבנה שמחזיקה את הפרי בגובה, אבל עץ סנדל קרמי נכנס מוקדם מאוד ומתחיל לייבש את המתיקות. השילוב הזה, פרי ועץ סנדל בו זמנית, נותן ל-Remas מרקם חלבי ומעט אבקתי שמבדיל אותו מבשמים פירותיים שטוחים. השלב נמשך כשעתיים.
הבסיס הוא הסיבה לקנות. לבונה מכניסה עשן שרפי יבש ומעט לימוני, ענבר לבן מוסיף חמימות נקייה בלי כובד, ווניל סוגר במתיקות מאופקת. אחרי כשלוש שעות המנגו כבר לא מזוהה בנפרד והבושם הופך לענן ענברי-שרפי חמים עם רמז פירותי מתחת. ההתפתחות דרמטית באמת: מי שמריח את הפתיחה ואת הבסיס בנפרד יתקשה להאמין שמדובר באותו בקבוק.
העמידות כאן מהגבוהות בסדרה: שמונה עד עשר שעות על העור, ועל בגד הרבה מעבר לזה. ההילה חזקה בשעתיים הראשונות בזכות הפרי, ואחר כך מתכנסת אך לא נעלמת. הבושם עובד יפה בסתיו ובאביב, ובערבי קיץ קרירים. בשעות הצהריים של אוגוסט הוא עלול להיקרא מתוק מדי, ולכן עדיף לצמצם להתזה אחת או לשמור אותו לערב. אירועים, ערבי חברים וארוחות הם ההקשר הטבעי שלו.
נקודה לגבי המנגו. תווי מנגו נוטים להשתנות מאוד בין אנשים, ועל עור מסוים הם נקראים עסיסיים ורעננים ועל אחר קרובים לשמפו. אם אתם מכירים את עצמכם כרגישים לפירות טרופיים, כדאי לנסות את Remas על העור לפחות שעה לפני שמחליטים, כי אחרי הפתיחה הוא הופך לבושם אחר לגמרי, כזה שנשען על לבונה, ענבר לבן ווניל.
שתיים עד שלוש התזות מספיקות בהחלט, זהו בושם עם נוכחות. מקמו אותן על בסיס הצוואר ועל פנים המרפק, שם החום מוציא את הלבונה בהדרגה במקום לשרוף את הפרי בבת אחת. שווה לרסס גם התזה אחת על צעיף או על צווארון: השרפים והוניל נאחזים בבד ומייצרים עקבות ריחניות לאורך היום כולו. הימנעו משפשוף הידיים אחרי ההתזה, זה הורס את המנגו תוך דקות. אם המתיקות מרגישה לכם חזקה מדי, נסו לרסס על שיער לח מיד אחרי מקלחת, זה מפזר אותה ומקל על הפתיחה.
בפתיחה כן, בהמשך פחות. המנגו והתפוז יוצרים רושם פירותי מתוק בעשרים הדקות הראשונות, אבל הלבונה ועץ הסנדל מייבשים אותו בהדרגה והבסיס הופך לשרפי וענברי יותר מאשר ממתקי. מי שנרתע ממתיקות כדאי שימתין לשלב השני לפני שיחליט.
שמונה עד עשר שעות על העור, מהעמידים בסדרת Niche Emarati. ההילה חזקה בשעתיים הראשונות ואחר כך נשארת ברמה בינונית. על בגד או צעיף אפשר לזהות אותו גם אחרי יומיים.
שניהם ענבריים בבסיסם, אבל Toleen קליל ופרחוני יותר ומתאים לשעות היום, בעוד Remas עשיר, פירותי ושרפי ובנוי לערב. Remas גם חזק משמעותית מבחינת עמידות והילה.
