בושם לאישה פרחוני אקוואטי מ-Roberto Cavalli. נפתח בתווי לימון, יסמין ותווים מימיים ונחתם בבסיס של מאסק לבן, עם קלילות שמתאימה לימי קיץ.
459.00 ₪
שנה בלבד אחרי שהמותג הפירנצאי השיק את Roberto Cavalli Eau de Parfum, בושם הדגל הכהה של 2012, הגיעה ב-2013 התשובה הבהירה שלו. Acqua ארוז באותה צורת בקבוק בדיוק, אלא שהזכוכית טורקיז והפקק מוזהב, ומאחורי שתי הנוסחאות עומדת אותה אף: Louise Turner מ-Givaudan. הרעיון שהוצהר היה לילות ים תיכוניים, וזו לא אמירה ריקה במקרה של Cavalli, מעצב שבנה קריירה שלמה על צבע, הדפסי חיות וטכניקות הדפסה על עור. בפועל מדובר בבושם פרחוני אקוואטי מינימלי, אחד הקלילים שיצאו מהמותג הזה אי פעם. הפער בין הדימוי של המותג, שמזוהה עם הדפסי חיות ועם זוהר איטלקי רועש, לבין הבושם הצנוע והשקוף הזה הוא אחד הדברים המפתיעים בו.
הפתיחה מימית ובהירה. לימון חד נפגש עם תווים מימיים קרירים ועם יסמין שמופיע כבר בשלב הזה, נדיר יחסית לפרח לב כזה. התוצאה נשמעת כמו אוויר ליד המים יותר מאשר כמו פרי או פרח מוגדר, והיא מחזיקה כרבע שעה בעוצמה מלאה. התווים המימיים בפרפומריה אינם מים כמובן, אלא מולקולות סינתטיות שנועדו לייצר רושם של אוויר לח ושל קרירות, וכאן הן מיושמות ביד קלה יחסית לבשמים אקוואטיים אחרים מאותה תקופה.
הלב הוא שושנת העמקים, וכמעט רק היא. זהו פרח ירוק וקריר שיש בו משהו לימוני מטבעו, ולכן הוא ממשיך את קו הפתיחה בלי מדרגה. אצל בשמים רבים שושנת העמקים נשמעת סבונית מדי, כאן היא נשארת נקייה ומעט חלבית, והיא זו שנותנת לבושם את הזהות הנשית שלו לאורך כשעתיים. מעניין לדעת ששושנת העמקים היא מה שמכונה בפרפומריה פרח אילם: אי אפשר להפיק ממנה שמן, וכל שושנת עמקים בכל בושם בעולם היא שחזור מעבדתי של הריח שנמדד סביב הפרח החי.
הבסיס פשוט ומכוון: מאסק לבן שמייצר שובל נקי, רך וקרוב לעור. הוא מתחיל להישמע אחרי כשעה ומשם הבושם כמעט אינו משתנה, רק נחלש בהדרגה. מי שמחפש התפתחות דרמטית לא ימצא אותה כאן, אבל בדיוק הליניאריות הזו הופכת את Acqua לבושם שאפשר להתיז בלי לחשוב פעמיים בבוקר של יום עמוס. אין בו שום דבר שנוי במחלוקת, וזו בדיוק מטרתו: ריח נעים שאינו מושך תשומת לב ואינו מתנגש בסביבה.
הביצועים צנועים וזה חלק מהאופי. ארבע עד חמש שעות על העור, הילה קרובה שמורגשת בעיקר במרחק אישי, וכמעט אפס כובד. זהו בושם של אביב וקיץ ושל שעות היום: בוקר במשרד, יום בים, ערב קיץ קליל. בחורף הוא יישמע דק מדי לצד בשמים אמבריים. מי שרוצה נוכחות ארוכה יותר צריך פשוט להתיז יותר ולחדש, וזה בסדר גמור בבושם מהסוג הזה. בישראל הוא מוצא את מקומו הטבעי בדיוק בחודשים שבהם בשמים אחרים מרגישים בלתי אפשריים: יולי ואוגוסט, ימי לחות כבדים, נסיעות ארוכות. שווה גם לזכור שהבושם כבר אינו בייצור שוטף, כך שמדובר במלאי ותיק, ובבקבוקים ישנים ההדרים בפתיחה עשויים להישמע חלשים מעט מהמתואר.
ארבע עד חמש התזות, על הצוואר, על עצמות הבריח ועל פנים הזרוע. עדיף להתיז על עור לח מיד אחרי מקלחת, כי המאסק והפרחים הקלילים נאחזים טוב יותר בעור לח, ואפשר גם להוסיף התזה אחת על שולי החולצה. אל תשפשפו את פרקי הידיים זה בזה, השפשוף הורס את התווים המימיים בפתיחה. שמרו את הבקבוק הרחק משמש ומחום, בשמים אקוואטיים קלילים מאבדים את הרעננות שלהם מהר מאוד באור ישיר. ואם רוצים נוכחות ארוכה יותר בערב קיץ, כדאי לשלב אותו עם קרם גוף נטול ריח על עור לח, ולהוסיף התזה אחת על שולי השמלה או החולצה.
אביב וקיץ, ובעיקר שעות היום. המבנה המימי והקל עובד מצוין בחום ובלחות של הקיץ הישראלי, בעוד שבחורף הוא יישמע דק לצד בשמים כבדים יותר.
ארבע עד חמש שעות עם הילה קרובה. זהו בושם קליל בכוונה, ולכן כדאי להתיז ארבע עד חמש פעמים ולחדש התזה במהלך היום.
