בושם לגבר עצי מתובל מ-Dunhill. נפתח בתווי לימון וזעפרן ונחתם בבסיס של עץ גואיאק ווטיבר, עם אופי נקי שמתאים לשעות היום.
479.00 ₪
Alfred Dunhill פתח את העסק שלו בלונדון ב-1893 כספק אביזרים לרכב, ורק אחר כך הפך לשם מוכר במקטרות, בטבק ובעור. הרוח הזו, של מוצרים אנגליים שמחזיקים עשרות שנים, מלווה גם את סדרת Signature Collection שיצאה ב-2020 תחת רישיון Inter Parfums. הסדרה בנויה סביב מקומות: Amalfi Citrus מצביע על חופי איטליה, ו-Valensole Lavender מצביע על ולנסול, רמה בפרובנס שבה שדות הלבנדר נפרשים עד האופק ומהווים את מקור הלבנדר האיכותי ביותר בצרפת. הפרפומר Jerome di Marino בחר לא להסתפק בציטוט של השדות האלה. במקום לבנדר סבוני ופשוט הוא בנה סביבו מבנה עצי-מתובל, עם זעפרן ואגוז מוסקט מעל ועץ גואיאק מתחת.
יש הקשר נוסף ששווה להזכיר. ולנסול איננה שם מסחרי שהומצא בחדר שיווק אלא יישוב אמיתי בדרום צרפת, והשדות סביבו מספקים חלק ניכר מהלבנדר והלבנדין שמשמשים את תעשיית הבישום העולמית. הקציר שם נמשך בין יוני לאוגוסט, וזמן הזיקוק קובע את אופי השמן: זיקוק מוקדם נותן חדות ירוקה וזיקוק מאוחר נותן מתיקות אבקתית. הבושם הזה נשמע כמו הצד הראשון, החד והירוק. זו גם הסיבה שהוא נקרא נקי ולא נוסטלגי, ומי שמזהה לבנדר עם בשמי גילוח ישנים עשוי להיות מופתע לטובה מהכיוון המודרני שנבחר כאן.
הפתיחה בהירה אבל לא הדרית טהורה. לימון חד נכנס ראשון, ומיד אחריו זעפרן שמכניס תו עורי-מתכתי יבש ואגוז מוסקט שמוסיף חמימות מאובקת. הצירוף הזה נותן לפתיחה אופי בוגר, רחוק מהקולונים הרעננים המקובלים בקטגוריה. השלב נמשך כעשרים דקות ומתמזג במהירות אל הלב.
הלב הוא הסיבה לשם. לבנדר צרפתי, ארומטי ומעט קמפורי, נפרש במלואו וסביבו מרווה שמכניסה מרירות ירוקה יבשה והל שממשיך את קו התיבול מלמעלה. זה לבנדר של שדה ולא של מגירה: יש בו חדות ומעט מרירות, בלי המתיקות האבקתית שמאפיינת לבנדר בבשמי גילוח. השלב הזה נשמר כשעתיים והוא הזהות המרכזית של הבושם.
הבסיס מנחית את הכול לקרקע. עץ ענבר נותן חום סינתטי ומודרני שמאריך את הניחוח, עץ גואיאק תורם תו מעושן-שמנוני, ווטיבר מוסיף יובש עשבוני ואדמתי. אחרי כשלוש שעות הלבנדר נסוג והנשאר הוא רובד עצי חם ונקי שמזכיר יותר בושם משרדי מודרני מאשר פרובנס. ההתפתחות אינה דרמטית, אבל היא ברורה מספיק כדי שהבושם לא ישעמם.
העמידות בינונית עד טובה, בערך שש עד שבע שעות, וההילה מאופקת ולא חוצה חדר. חשוב לומר את זה בכנות: זה לא בושם עוצמתי, והוא לא מנסה להיות. הוא נקי, מסודר ומתאים בדיוק למצבים שבהם לא רוצים להריח יותר מדי. העונות הנוחות לו הן אביב וסתיו, והוא עובד גם בחורף. בקיץ הישראלי הבסיס העצי-ענברי עלול להרגיש מעט חם מדי בצהריים אבל בערב הוא בסדר גמור. שעות היום, המשרד, פגישות עסקיות וכל מסגרת שדורשת דיסקרטיות הם הזירה הטבעית שלו.
שלוש עד ארבע התזות הן הכמות הנכונה כאן, בגלל ההילה המאופקת. רססו על בסיס הצוואר, על החזה ועל פנים המרפק. מכיוון שהבושם לא רועש, אין סכנה אמיתית של הגזמה, וההפרש בין שתיים לארבע התזות הוא ההפרש בין בושם שנעלם לבין בושם שמורגש. הימנעו מהתזה על צווארון לבן, כי הזעפרן ועץ הגואיאק עלולים להשאיר כתם צהבהב על בד עדין. עור לח מחזיק אותו טוב יותר, אז ההתזה הנכונה היא מיד אחרי המקלחת. אם אתם רוצים להאריך אותו ליום שלם, שמרו התזה אחת בכיס ורעננו אחרי חמש שעות.
לא בדיוק. הלבנדר הצרפתי אכן במרכז, אבל מסביבו יש זעפרן, אגוז מוסקט ועץ גואיאק שמושכים אותו לכיוון עצי-מתובל מודרני. הוא רחוק מהלבנדר הסבוני של בשמי גילוח ותיקים.
שש עד שבע שעות בממוצע, וההילה שלו מאופקת. זו עמידות סבירה אך לא יוצאת דופן, ולכן כדאי לרסס שלוש עד ארבע פעמים ולא להסתפק בשתיים.
הוא נקי ומסודר ולכן מתאים במיוחד למשרד, לפגישות עסקיות ולשעות היום. העונות הטובות לו הן אביב וסתיו. מי שמחפש בושם ערב שמכריז על עצמו כדאי שיסתכל על משהו אחר.
