בושם לאישה פרחוני עצי מאסקי מ-Elizabeth Arden. נפתח בתווי שעוות דבורים ומנדרינה ונחתם בבסיס של עץ ארז, עם אופי דבשי רך ונוכחות בינונית.
159.00 ₪
Sunflowers יצא ב-1993 והיה אחד מבשמי הדגל של שנות התשעים: פרחוני-ימי בהיר בבקבוק צהוב, כזה שנמכר במיליוני יחידות. שלושים שנה אחר כך, ב-2023, החזיר Elizabeth Arden את השם עם Sunflowers HoneyDaze, שיצר לורן לה גרנק. הפעם הזווית שונה לגמרי, והיא מתחילה בחומר גלם ולא ברעיון שיווקי: שעוות דבורים ממוחזרת, תוצר לוואי של תעשיית הדבש שנאסף ומעובד במקום להיזרק. זהו אחד המקרים הבודדים שבהם בושם מיינסטרים בונה את הפתיחה שלו סביב רכיב upcycled ואומר זאת במפורש.
הפתיחה מרגישה חמימה כבר מהשנייה הראשונה, וזה לא מובן מאליו. שעוות הדבורים מריחה כמו נר שכבה – מתוקה, שמנונית קלות, כמעט חלבית – ולצידה מנדרינה והדרים בהירים שמונעים ממנה להיות כבדה. אין כאן דבש נוזלי וסוכרי, אלא הצד היבש והנקי של הכוורת. השלב הזה נמשך כשלושים דקות.
הלב פשוט ומדויק: מגנוליה ויסמין. המגנוליה מביאה פרחוניות לימונית וקרמית בו זמנית, ריח של פרח בשרני שנפתח בשמש, והיסמין מוסיף לו עומק אינדולי קל. שני הפרחים האלה משתלבים היטב עם השעווה שמתחתיהם ויוצרים תחושה של פריחה מוארת. השלב הזה מחזיק כשעתיים.
הבסיס הוא עץ ארז ותו אחד בלבד, וזו החלטה נועזת. הארז יבש, מעט עיפרוני, והוא מנקה את המתיקות של השעווה ומשאיר את הבושם עומד על רגל אחת יציבה. אחרי כשלוש שעות מה שנשאר הוא ריח דבשי-עצי רך שנצמד לעור, נעים ולא מוצהר. ההתפתחות שקטה: הבושם לא משנה כיוון אלא נעשה יבש יותר ככל שהשעות עוברות.
לורן לה גרנק, יוצר הבושם, הוא שם מוכר בעיקר מעבודות מסחריות גדולות, והוא ידוע ביכולת לבנות מבנה קצר שנשמע מלא. כאן מדובר בשישה תווים בלבד, מספר נמוך בהרבה מהממוצע בקטגוריה, וזו הסיבה שהבושם קריא כל כך: אפשר לזהות כל רכיב בנפרד לאורך כל שעות הלבישה. הבחירה בשעוות דבורים כתו פתיחה היא גם בחירה טכנית לא פשוטה, כי שעווה היא חומר כבד שנוטה לשקוע לבסיס, ולהעמיד אותה בפתיחה מחייב איזון עדין מול ההדרים. מבחינת אריזה, הבקבוק שומר על הקו הצהוב-כתום של Sunflowers המקורי, כך שהוא נראה מוכר על המדף גם למי שקנתה את הגרסה של שנות התשעים.
הביצועים כאן טובים יחסית למחיר אבל לא יוצאי דופן: ארבע עד חמש שעות על העור, עם הילה קרובה שמורגשת בטווח אישי. שעוות הדבורים דווקא עוזרת – היא כבדה יותר מהדרים רגילים ולכן הבושם לא מתאדה מיד. העונות הנכונות הן אביב וסתיו, כשהחום מתון; בקיץ הישראלי הצד הדבשי עלול להתעצם. מבחינת שימוש הוא מתאים ליום, לעבודה, למפגשים משפחתיים ולסופי שבוע, והוא מספיק רך כדי לא להפריע לאיש בחלל סגור.
שלוש התזות מספיקות: בסיס הצוואר, פנים המרפק ואזור הכתף. תו השעווה נאחז יפה בעור שמן יחסית, אז אם העור שלכן יבש כדאי למרוח קרם לפני ההתזה – ההבדל באורך החיים מורגש. שווה גם התזה אחת על צווארון של חולצת כותנה, כי הבד מחזיק את המגנוליה שעות נוספות. הימנעו מהתזה על עור חשוף שנחשף לשמש חזקה: החום מגביר את הצד הדבשי ועלול להפוך אותו למתקתק מדי. שמרו את הבקבוק במקום קריר וחשוך, כי תווי ההדרים בפתיחה מתחמצנים ראשונים ומשנים את אופי הבושם.
הוא בנוי סביב שעוות דבורים, מגנוליה וארז, ולכן הוא חמים, דבשי ועצי. המתיקות שלו יבשה ולא סוכרית, והיא נשארת קרובה לעור.
מדובר בשעווה שנותרת כתוצר לוואי בתעשיית הדבש ובמקום להיזרק היא נאספת ומזוקקת לחומר בישום. מבחינה ריחנית היא נותנת מתיקות יבשה וחלבית, לא דבש נוזלי.
ארבע עד חמש שעות עם הילה קרובה לעור. הוא נמצא במיטבו באביב ובסתיו, כשהטמפרטורה מתונה; בקיץ הישראלי הצד הדבשי מתעצם ועלול להרגיש כבד. מתאים לשעות היום ולשימוש יומיומי.
